רש"י על חולין קכ״ב א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קכ״ב א:י״א
11 וָעוֹר חֲטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה, וְעוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ, וָעוֹר הַפְּרָסוֹת, וְעוֹר בֵּית הַבּוֹשֶׁת, וָעוֹר הַשְּׁלִיל, וְעוֹר שֶׁל תַּחַת הָאַלְיָה, וָעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחוֹמֶט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַלְּטָאָה כְּחוּלְדָּה.
פירוש רש"י על חולין קכ״ב א:י״א
11 חטרת - חלדרוב"א שיש לו לגמל:
12 גמל הרכה - מפרש בגמרא עד כמה נקראת רכה:
13 עגל הרך - נמי מפרש בגמרא עד כמה:
14 ועור הפרסות - כעין שחותכין הרגלים וכל אותו העור רך הוא:
15 בית הבושת - בית הרחם של נקבה:
16 ועור של תחת האליה - עור הזנב מתחת מקום שאין שער מפני שהוא רך:
17 האנקה - הריצו"ן:
18 הלטאה - ליתיירד"א:
19 חומט - לימצ"א שתחלת ברייתו בכעדשה צא ובדוק בתיק שלה שגדל והולך עמה תחלתו כעדשה ממש הוא בשוליו:
20 הלטאה כחולדה - עורה חלוק מבשרה: